נגילה הלוליה בפסטיבל פס למוזיקה דתית במרוקו 2004 בביצוע זמרת ומקהלה מוסלימית

כשמדברים על דו קיום, חיים בצוותא, ערכים אוניברסאליים, אין תחום יותר טוב ליישום מאשר המוזיקה והאומנות. אשר מזרחי גדול הפייטנים בכל הזמנים כנראה, יצר והמציא בעת שהותו בתוניסיה זמירות ופיוטים שאומצו בחום על ידי שכניו המוסלמים. בפסטיבל פס למוזיקה דתית במרוקו, בשנת 2004 מבצעת זמרת מקומית את הפיוט הנפלא נגילה הללויה בעגה המקורית שלו ועל פי העיבוד המקורי המוכר כל כך, בעברית תוך שמתלווה אליה מקהלה שמשלימה את הפיוט בערבית - גירסה מעניינת ומרתקת של הפיוט !

הזמר סלים אלבקוש בחפלה תוניסאית באילת 2009

מעריץ שלח אלינו קטע וידיאו המתעד את הופעתו של הזמר סלים אלבקוש בחפלה תוניסאית שנערכה באילת בשנת 2009 - אתם מוזמנים להקשיב ולראות - אשכּוּן ....

עלי ריאחי - פי דחהואו אל עומוריה

הזמר והמלחין עלי ריאחי הוא מאבותיה של המוזיקה התוניסאית המסורתית. הוא נולד ב 1912 בטוניס הבירה ונפטר בה ב 1970 אחרי שהותיר אחריו מאות קטעי לחן ושירה. כבן למשפחה בורגנית מעיירת החוף לה מארסה, נהנה עלי ריאחי ממסורת של נגינה, ניצוח ותיאטרון בביתו הוא ותוך ניצול יחסי השכנות עם האומן עבדעזיז גו'מייל, הוא לומד אצלו בסתר לנגן ולהופיע כך שבמשך השנים הוא הופך לאומן בפני עצמו ומפסיק את השימוש בשם הצללים שאימץ "פתחי ריאחי". עלי ריאחי מת מהתקף לב על בימת התיאטרון המוניציאלי המפורסם של טוניס הבירה ביום 27 למרץ 1970- לפניכם אחד משיריו הידועים ביותר של עלי ריאלי - פי דחהואו אל עומוריה -

לכבוד ל"ג בעומר - הפיוט בר יוחאי מפיו של אבייתר בנאי בהופעה בזאפה

במסגרת החזרה המסיבית למקורות של אומנים בישראל - ולכבוד ל"ג בעומר הנה ביצוע "רוקיסטי" לפיוט בר יוחאי מפיו של אבייתר בנאי במועדון הרוק זאפא - מקורי ומעניין וגם מדרבן....

לא לשכוח לעולם - פרנקי פרז בשיר ראפ לזכר השואה

 פרנקי פרז, זמר, שדרן רדיו, מנחה טלוייזיה , אומן מפיק ויוצר בשיר מרגש לכבוד יום השואה. פרנקי אינו בוחל במילים, משתמש בראפ כדי להביע את החרדה המתגנבת מחדש לליבם של יהודי העולם. הכנסו הקשיבו והפיצו

שיח אל עפרית - פאטמה

שיח אל עפרית מגדולי הזמרים וגיבורי התרבות של תוניסיה בשיר פאטמה -

בר יוחאי - הפיוט האדיר בביצוע בנוסח תוניסאי

רבי שמעון בר יוחאי הצדיק וענק הרוח זכה לא רק לרבבות חסידים ולציטוטים והשפעות אלא גם לפיוטים יפייפיים המלמדים עד כמה גדולה השפעתו על הדת היהודית ועל האמונה העזה. לפניכם ביצוע בנוסח יהדות תוניסיה לפיוט לכבודו של הענק ונראה שגם המבצעים עצמם מתמוגגים מהרמוניה ומתעצומות הנפש המתקבצות לנוכח האהבה לצדיק

פיוטי תוניסיה - פיוטים לבילדה ועוד

אחד הפרוייקטים היפים שהקימו פעילי ציבור יוצאי תוניסיה היה "פיוטי תוניסיה" - חיבור של שלושה חזנים נפלאים שהנעימו בקולם את זמירות ותפילות העדה בהיכל התרבות בנתניה. בקטע הבא מזמר החזן מיכאל סיטבון את פיוטי הבילדה לצד זמירות נוספות - על הבילדה אפשר לקרוא כאן

0מוזיקה כפרית תוניסאית - לייסא לי נאר אל הוו' - כמייס תרנן

היות האינטרנט כלי שהופך את העולם לכפר קטן ומחובר גורם לקשרים ולקישרי קשרים בין בעלי אתרי אינטרנט וכך בזכות החיפוש הדדי ביננו, מנהלי אתרים קטנים ואלטרנטיביים נשלחו אלי הקישורים שמצורפים עכשו. מדובר ראשית במוזיקה תוניסאית כפרית שעברה שיפורי הקלטה ואיכויות ובקלי קלות ניתן להקשיב לה שוב ושוב. השיר שבוידאו הוא שיר ענתיקה, מושר בדרום תוניסיה ומהווה חיבור בין האדם לאדמה, לעולם, לרוח ולבעלי החיים. הקישור הנוסף יוביל אתכם לכעשרה קטעי מוזיקה כפרית אוטנטית, מה שנקרא "שירה לאומית"... תהנו !

הסטאמבאלי - ריקוד המוות לקול ההקשות

הסטאמבאלי הוא ריקוד אתני שמקורו במדבריות הסהרה ואשר שמו יצא למרחוק כאחד מ"ריקודי המוות" או כריקוד "מגרש שדים". ריקוד זה שאותו רוקדים לצליל מקצב מונוטוני של הקשות על גבי כלים שונים כבר הוכרז כריקוד אסור במקומות מסויימים בצפון אפריקה ולוא רק בשל איבוד העשתונות שהוא גורם לו. במקומות אחרים חל איסור על צעירים מתחת גיל מסויים לרוקדו או שחל איסור על ריקוד משותף לנשים וגברים. סופו של הריקוד יכול שיסתיים אפילו במוות בהתקף לב בשבץ מוחי או בשגעון. הנה הריקוד המיוחד והאקטאזציונרי הזה לפניכם.