ראש השנה על פי יהדות תוניסיה - מאת הרב יורם אורטל

והוא הדין שראש השנה הוא "ראש" ממש ! על כל המשתמע מכך. אם אחד משוגע על פוליטיקה, יברח מלשמוע רכילות פוליטית באותם שני ימי החג ויהיה לו מזה סיוע להתגבר על לשון הרע כל השנה. ואם אחד תאוותן לאכול ימנע מלאכול הרבה מהטעמים לו וזה יקל עליו להתגבר במשך השנה. אם אחד יודע בנפשו שאינו סובל את המולת ילדיו הקטנים וכו', אדרבה באותם ימים יקרב אותם וישחק איתם יותר כדי לקבל כוח וסבלנות אליהם לכל השנה.

"משלים" לתלתא דפורענותא - משהו על הפטרות פרשת "דברים" ועל נוהג ג'רבאי אחד - ד"ר מאיר רפלד

לשכת רב הקמפוס בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן מפרסמת דף שבועי. בדף השבועי מספר 566 פורסם מאמרו של ד"ר מאיר רפלד לקראת ראש השנה ושבת שובה , בשנת 2005 תסש"ה שעסק ב"משלים" לתלתא דפורענתא - הפטרות פרשת "דברים" ועל נוהג ג'רבאי אחרי. הנה המאמר והקישור למאמר ותודה לחני כהן

ראש השנה תשע"א - מירי אלקלעי

ראש השנה - מציין התחלת שנה חדשה בלוח העברי. הוא חל בחודש הראשון, בחודש תשרי – הוא החודש השביעי למניין החודשים הקדום. ראש שנה הוא חג מקראי הנזכר בתורה, אך לא בשם זה בתורה הוא נקרא " יום תרועה " או "זכרון תרועה", אם הוא חל ביום שבת. מירי אלקלעי על ראש השנה

בישום החבוש לראש השנה ולכיפור - יהודה מימוני

יהודה מימוני מצייר את בישום החבוש בעדה שלנו, לקראת ראש השנה ויום הכיפורים - התיאור עוד ישלח אתכם לחפש חבושים בקיבוצים שלגדות נחל שניר והדן : האנרגיה של עשרת ימי תשובה , היקיצה מקריאות הגבאי באשמורת אחרונה "סלייחוות , סליחותת..." , הרוח הקרירה שבאה יחד עם קריאתו והעירה אותנו לכסות את גופינו בסדין. יחד עם כל פעולות אלו הייתה תכונה נוספת שאפפה סביבה ענן של מסתוריות וסוד. לאחר כל פעולות היום ולאחר שהגוף פרק את כל מרצו ישבה אמא והכינה את הסוד. ואני כילד , שלא מפספס שום פעולה ונמשך לכל דבר שנראה לי מסתורי , פזלתי לכיוון ומרותק למלאכת העשייה. אמא מכינה את החבוש החום מצופה בציפורן , שילווה אותנו ביום התפילות הקדוש, וריחו ימלא את חלל בית הכנסת ואת לילותינו בניחוח הציפורן....

הזערור, התפוח מהתנ"ך ? - מאת אברהם בר-שי (בן-עטיה)

הזערור (קראו לו גם ה-עאנאב) שהיה "בגולה" אחד ממאפייני החג בראש השנה, כמעט נעלם מהמסורות המייחדות את הקהילה שלנו. יהודי טוניס (במיוחד בבירה) היו נותנים לפרי זה מקום כבוד בסדר ליל ראש השנה ומצרפים אותו ל-פירות המתוקים לברכת "שנה מתוקה". אפילו "ווארקת לאעסאל" המפורסמת אינה מזכירה אותו. גם אני כמעט ושכחתי אותו, עד שיום אחד ידיד מ-פאריס שאל אותי טלפונית אם ניתן להשיג ממנו בארץ, כי שם יוצאי טוניס יכולים לקנות אותו בקלות יחסית. לאחר חיפוש בשווקים לא הצלחתי לרכוש ממנו כזית. לכן התחלתי בחקירת זקני השבט וחיפוש בתוך אתרים שונים ברשת.

ניקיטוש טפינת אל סייף- ניקיטוש: החמין של הקיץ- מאת יהודה מימוני

החמין של הקייץ. זוכרים ימים שהם האימהות או הסבתות היו מבקשות שנשב ליד מעין גוש בצק כזה ונמולל באצבעות מעין זרעי חיטה ענקיים ונניח להם להתייבש על הרשת שבה מעבירים את הקוסקוס ? זוכרים את החללם ? הניקיטוש ? השף שלנו, יהודה מימוני, הכין עבורנו את המתכון ומשפחת מסיקה הוסיפה לנו עכשו תמונה. טפינה קלה נעימה וטעימה.

נאהר א גיין : ט באב ביהדות תוניסיה

חיפשנו מקבץ הלכות לט' באב כפי שבאו לידי ביטוי אצל יהדות תוניסיה. והנה לפניכם מקבץ הלכות קצר שסוכם ונשלח ע"י ר' יורם אורטל מקריית ספר. אז שתדעו שיהודי תוניסיה נהגו לאכול מרגז יבש וקדיד אבל ההלכה היא שנכון יותר לנהוג במנהג ארץ ישראל ולא לאכול...

חג השבועות, הטוניסאי והחלב. מאת אברהם בר-שי (בן-עטיה)

חג השבועות - מאת חי כמוס מאזוז, ג'רבה

חי כמוס מאזוז מג'רבה מביא את מאמרו על חג השבועות, אחד משלושת הרגלים. על המנהגים והאמונות סביבו, על יום מתן תורה... על האופן בו יש לקרוא את התורה... על השאלות שיש לשאול ועוד... תורה מוסר והלכה מג'רבה 

חג השבועות - סיכום של יוסי פרי

איך חוגגים התוניסאים את חג השבועות ? מה עושים באנביטא ? איפה הגבינות ומה עם המים ? את הראשונים תמצאו במנהג יהודי תוניסיה בחג השבועות, את האחרונים ... ???