אתר עמית מברך את כל גולשיו ואת המוני בית ישראל בברכת שנה טובה ומתוקה. שתכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה, שנקיים מצוות ואהבת לרעיך כמוך" ושנכבד איש את רעהו לאהבה, לרעות ולשם שמיים. שנה טובה ומבורכת.

הנהלת אתר האינטרנט עמית - הכנסו !!

לשכת רב הקמפוס בפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר אילן מפרסמת דף שבועי. בדף השבועי מספר 566 פורסם מאמרו של ד"ר מאיר רפלד לקראת ראש השנה ושבת שובה , בשנת 2005 תסש"ה שעסק ב"משלים" לתלתא דפורענתא - הפטרות פרשת "דברים" ועל נוהג ג'רבאי אחרי. הנה המאמר והקישור למאמר ותודה לחני כהן

ראש השנה - מציין התחלת שנה חדשה בלוח העברי. הוא חל בחודש הראשון, בחודש תשרי – הוא החודש השביעי למניין החודשים הקדום. ראש שנה הוא חג מקראי הנזכר בתורה, אך לא בשם זה בתורה הוא נקרא " יום תרועה " או "זכרון תרועה", אם הוא חל ביום שבת. מירי אלקלעי על ראש השנה

ד"'ר סרג' מאזוז מארה"ב שלח לפרופ' אדית שקד את תמונותיו של דודו וכן מסמך מרתק המתעד את התקשורת היהודית תוניסאית משנת 1943 שמסקרת את רצח היהודי הראשון בתוניסיה עם פלישת הגרמנים. הקורבן ג'ילבר מרדכי מאזוז ז"ל הונצח בכתבה של "הקול היהודי" - La voix juive שלאחר המלחמה  והנה המסמכים לפניכם

ימי אלול בביתנו היו ימים של ריחות מתוקים, ריח הקפה בשעות המוקדמות של הבוקר.ריחו של הקפה ששתה אבי ע"ה בקומו לסליחות בטרם תצא השמש. כשעוד חשוך בחוץ. רגעים קסומים של בין לילה ליום. רגעים של טרם יום חדש, של טרם השנה החדשה. ברקע שיחתם החרישית של הורי. אמא קמה מוקדם הכינה קפה ריחני בפינג'אן. קפה מבושל. ריחו משכר עובר זורם בין החדרים.

יהודה מימוני מצייר את בישום החבוש בעדה שלנו, לקראת ראש השנה ויום הכיפורים - התיאור עוד ישלח אתכם לחפש חבושים בקיבוצים שלגדות נחל שניר והדן : האנרגיה של עשרת ימי תשובה , היקיצה מקריאות הגבאי באשמורת אחרונה "סלייחוות , סליחותת..." , הרוח הקרירה שבאה יחד עם קריאתו והעירה אותנו לכסות את גופינו בסדין. יחד עם כל פעולות אלו הייתה תכונה נוספת שאפפה סביבה ענן של מסתוריות וסוד. לאחר כל פעולות היום ולאחר שהגוף פרק את כל מרצו ישבה אמא והכינה את הסוד. ואני כילד , שלא מפספס שום פעולה ונמשך לכל דבר שנראה לי מסתורי , פזלתי לכיוון ומרותק למלאכת העשייה. אמא מכינה את החבוש החום מצופה בציפורן , שילווה אותנו ביום התפילות הקדוש, וריחו ימלא את חלל בית הכנסת ואת לילותינו בניחוח הציפורן....

הזערור (קראו לו גם ה-עאנאב) שהיה "בגולה" אחד ממאפייני החג בראש השנה, כמעט נעלם מהמסורות המייחדות את הקהילה שלנו. יהודי טוניס (במיוחד בבירה) היו נותנים לפרי זה מקום כבוד בסדר ליל ראש השנה ומצרפים אותו ל-פירות המתוקים לברכת "שנה מתוקה". אפילו "ווארקת לאעסאל" המפורסמת אינה מזכירה אותו. גם אני כמעט ושכחתי אותו, עד שיום אחד ידיד מ-פאריס שאל אותי טלפונית אם ניתן להשיג ממנו בארץ, כי שם יוצאי טוניס יכולים לקנות אותו בקלות יחסית. לאחר חיפוש בשווקים לא הצלחתי לרכוש ממנו כזית. לכן התחלתי בחקירת זקני השבט וחיפוש בתוך אתרים שונים ברשת.

במחרוזת שלפניכם קיבץ הפייטן אבנר אבנרי מקבץ מדוייק ומרטיט לב של הפיוטים התוניסאים לימים הנוראיים. לא יהיה כאן מי שלא ימצא את אחד מהמזמורים האהובים עליו ואשר עושים את הנעימות התוניסאיות המקוריות ליצירת מופת של התייחדות של היהודי עם בוראו ביום של דין ומשפט ולא נשאר אלא להודות לאבנר אבינרי שהביא את עבודתו לפנינו כדי שתהיה נגשה וזמינה לכל מי שמתגעגע...

ביום שני התקיים בהיכל התרבות בנתניה הקונצרט של הזמר בני ברדא, מוביל הדגל של המוזיקה התוניסאית בישראל. ההפקה היתה מקצועית ביותר, הסאונד היה מצויין, הרפרטואר היה מרשים והקהל יחד עם בני ברדא, "הרים" את ההיכל - והיתה גם הפתעה גדולה. מירי אלקלעי מספרת.

סיפוריו הנפלאים של שוע עסיס שלפניכם הם הגיגי מוסר ודעת - התוכן נפלא - להדפיס ולקרוא לילדים... ולמבוגרים גם: כולנו משתמשים במושג מזל בין אם מאמינים בו בין אין מאמינים בו. ומחלוקת זו לעניין מהות המזל אם קיים אם לאו? קיימת בכל התרבויות ואצל כל העמים. ואפילו אצל חכמי התלמוד קיימת מחלוקת אם יש או אין מזל? יש מהראשונים הסוברים שכל מעשי האצטגנינות הם דבר הבל, שווא, וכזב ואין בהם ממש , ויש חולקים וסוברים שזוהי חכמה גדולה וגזרה שגזר הקדוש ברוך הוא מששת ימי בראשית להנהיג עולמו לפי מערכת הכוכבים ומהלכם, אלא שביד הקדוש ברוך הוא לשנות ולעשות כרצונו. קיראו את הגיגיו של ידידנו שוע עסיס

 לעילוי נשמת אימי המנוחה רחל (רשיל) טרבלסי בת חנינה נפטרה ביום י"ב באב תש"ע. ת.נ.צ.ב.ה. : אמי נולדה וגדלה בטאטווין שבטוניסיה. היה לה רק אח אחד שהיה גדול ממנה והוא היה משוש עיניה של אמו, סבתי ע"ה, שהתאלמנה כשהיתה אמי ע"ה בת 5. ציפורה ברבי כותבת